כמו בשבועות האחרונים, גם השבוע נתמקד בסיפור אחד מרכזי, הלוא הוא העימות שבקנה בין רוסיה לאוקראינה, ולמעשה בין רוסיה למערב כולו.

הפעם נתחיל עם דבריו של שגריר אוקראינה בגרמניה, אנדריי מלניק שמתראיין ל'די וולט' הגרמני בגרמנית רצוצה אחרי פיטוריו של סגן האדמירל קאי אחים שונבאך שכיהן כמפקד חיל הגרמני. שונברך פוטר אחרי שאמר כי למרות המתיחות במזרח אירופה, יש לכבד את פוטין מתוקף מעמדו ויש לקחת בחשבון שחצי האי קרים כבר לא ישוב לעולם לאוקראינה.

האוקראינים זעמו על דבריו של מפקד חיל הים הגרמני. הם כעסו על כך שגרמניה לא רק יושבת בצד ולא עוזרת להם, כפי שהרחבנו פה בעבר, אלא אף משמיעה קולות בזכותם של הרוסים.

הזעם האוקראיני אם לומר את האמת לא ממש מוצדק. כי אחרי הכל, פוטין הוא בהחלט מנהיג עולמי עם דרישות לגיטימיות בחלקן לגבי בטחונה של רוסיה, ואין צורך לזלזל בו באופן אוטומטי.

ניסיון התיווך של הנשיא הצרפתי

ומי שמבין את הצורך להתחשב ברוסיה ולנסות לרצות את פוטין הוא נשיא צרפת עמנואל מקרון שביקר אמש במוסקבה וישב עימו לגפישה שארכה לא פחות מ-5.5 שעות. לפני שנשמע את דבריו של מקרון שאמר כי שני הצדדים מודעים לחומרת הדברים כדאי להדגיש שכמו כולם, הוא לא חף ממניעים אישיים בשעה שהוא מנסה לתווך בין המערב לפוטין.

ראשית, כי צרפת היא המדינה האירופית שרוסיה קונה ממנה סחורה, יותר מכל מדינה אחרת וזה אומר שאם תפרוץ מלחמה ויוטלו על רוסיה סנקציות משתקות, כלכלת צרפת תפגע מכך מאוד.

ושנית, כי מקרון רואה שהקנצלר הגרמני החדש לא לוקח פיקוד כמו מרקל שהצטיירה כמנהיגה הבכירה של אירופה, והוא רוצה להכנס לתמונה ולגרום לצרפת להיות מעצמה בינלאומית. בחודשים הקרובים הוא יכנס גם למערכת בחירות קשה לנשיאות צרפת והוא חייב לעצמו את הקרדיט לתיווך הזה.

פוטין מצידו היה נראה לוחמני כשנשא דברים בתורו אחרי הפגישה בין השניים. לדבריו, המערב ממשיך להתעלם מהדאגות העיקריות של הפדרציה הרוסית בהצעות להבטחות ביטחוניות.

עוד לדבריו אוקראינה מפרקת את הסכמי מינסק (לסיום הלוחמה בחבל דונבאס מ-2014 למניינם), הרדיפה הפוליטית בה עולה ויש בה אפליה של אוכלוסייה דוברת רוסית.

הוא גם אמר כי אם אוקראינה תכנס לברית נאט"ו ותתקוף את קרים, אז יהיה סכסוך בין הפדרציה הרוסית לבין מדינות ברית נאטו ופנה לכתב צרפתי שנכח בקהל ושאל אותו בכעס: "אתה רוצה מלחמה בין צרפת לרוסיה? הקוראים שלך רוצים את זה?"

ובינתיים לא רק האמריקאים לחוצים אלא גם מדינות הגוש המזרחי לשעבר כמו פולין, ליטא, לטביה ואסטוניה שזוכות לחיזוק משמעותי של כוחות אמריקאים שנחתו בהם מחשש לבאות. בכירים אמריקאים מגיעים אחד אחרי השני לבירות המדינות הללו ובכירי אותן מדינות מגיעים בתורם לוושינגטון.

האוקראינים מתאמנים

ומי שעוד ממתינים כמובן במתח רב לבאות הם האזרחים האוקראינים שהחלו להתארגן במילציות מקומיות. חיילים במילואים לצד אזרחים נצפים מתאמנים באלפיהם בעשרות נקודות בקייב ובערים אחרות, בירי בנשק חי, בהגשת עזרה רפואית ואפילו בהטמנת פצצות.

אנחנו מחכים לרוסים, הם אומרים, ונלחם בהם עד הסוף.

ולא רק הם. גם הצבא האוקראיני לא מפסיק להתכונן, תוך שהוא עושה שימוש בסרטוני לחימה פסיכולוגית להראות הן לציבור האוקראיני והן לרוסים שהם לא מתכוונים להיכנע בקלות וכי יסבו אבדות כבדות לצבא הרוסי ולצבא הבלארוסי אם יחליטו להלחם בהם.

כאן ניתן לשמוע את מפקד הכולות המשותפים המיוחדים של צבא אוקראינה האומר: לפני שנתיים הקמנו פיקוד מיוחד לכוחות המיוחדים שלנו. זה היה סימן למעבר שלנו לתקנים של צבאות נאט"ו והיום אנחנו עומדים בקנה אחד עם אסטרטגיות ודרישות מודרניות לקיום צבא מודרני.

אגב, כמי שעוקב כל הזמן אחרי ההתרחשויות במזרח אירופה, אפשר אכן להעיד שהצבא האוקראיני נראה ומתאמן כמו צבא מערבי לכל דבר ועניין ומנסה להתנתק לחלוטין מהתצורה הסובייטית שהיתה לו עד לאחרונה.

חיסול מנהיג דאע"ש

לסיום הנה נושא אחר רחוק מרוסיה וחשוב בפני עצמו שבימים כתיקונם היה מקבל תשומת לב נרחבת בהרבה. ארגון הטרור דאע"ש – המדינה האסלמית כמעט ונשכח מלב, אבל בשבוע שעבר הוא שב אל ראש הכותרות לפני שישקע שוב בתהום הנשייה.

הסיבה: חיסול מנהיגו השני, חאג' עבדאללה אל ג'עפרי, הידוע גם בשמו אבו איברהים אל-האשמי אל קוריישי (שם עם נרטיבים איסלמיים שנועד לצרכי יח"צ) או בכינויו הקצר עבדאללה קרדאש.

קרדאש שהיה יורשו של מייסד ומנהיג דאע"ש אבו בכר אל בגדאדי, אותר וחוסל על ידי כוחות מיוחדים אמריקאים כמעט באותו אזור שבו חוסל קודמו – מחוז אידליב שבצפון-מערב סוריה, סמוך מאוד לגבול הטורקי, אזור שהפך זה מכבר לקן צרעות איסלמיסטי ידוע.

כאן ניתן לשמוע את נשיא ארה"ב ג'ו ביידן מדבר על החיסול, שבו אגב נהרגו ילדים וחפים מפשע אחרים, משהו שאם היה קורה בתקיפה ישראלית ברצועה כנגד קיני מחבלים היה זוכה למתקפות זעם צבועות מהעולם כולו וגם מביידן עצמו.